בספר "פו הדוב" יש רגע קטן שמסביר הכול. פו וחזרזיר הולכים ביער בשקט. אחרי זמן מה חזרזיר שואל: "פו?"
"רק רציתי לוודא שאתה כאן."
זהו. שקט. נוכחות. הקשבה שלא מנסה לתקן.
החזרזיר לא מבקש עצה, הוא רוצה רק לא להיות לבד.
ופו הדוב לא מסביר, לא מייעץ, לא מציע פתרון. הוא פשוט שם. וזה מספיק.
גם בחיים האישיים אנשים לא מחפשים מישהו שייעץ, שיהיה שיפוטי.
הם מחפשים בנאדם , מנהל, בן זוג, או חבר שלא נבהל מהשקט, שלא קופץ להציל, שיודע להיות שם בלי להיות שיפוטי בלי לתת עצות.
כשאדם מרגיש שרואים אותו ושקולו נשמע, נוצר אמון. נפתחת דלת לשיתוף.
ובארגונים?
כשעסק עובר קושי, משבר, שינוי או מיזוג, העובדים חוששים, הם לא צריכים רק אסטרטגיה. הם צריכים לדעת שמקשיבים להם.
כשזה קורה הם מדברים בגלוי, סומכים יותר, מרגישים חלק מהדרך.
הם צריכים מקום לפרוק פחדים.
זו לא קסם. זו אנושיות.
אז בפעם הבאה שמישהו מגיע אליכם עם קושי תהיו פו הדוב.
אל תייעצו מהר. פשוט תהיו שם.
לפעמים כל מה שהאדם מולכם רוצה לוודא… זה שאתם כאן.
